בואו נודו באמת האמיתית – גמילה מעישון זה אחד הצעדים/שינויים /מהלכים הכי משמעותיים שאדם מעשן יעשה בחייו.
לא, סליחה. אני מתקנת. זה ה-צעד הכי משמעותי שאדם מעשן יעשה בחייו.
אני מניחה שכרגע זה נשמע דרמטי מאוד, אבל אם רגע נחשוב על זה, הסיגריה היא הדמות שפיתחנו מולה את מערכת היחסים הכי אינטימית בחיינו.
אני בטוחה שאם לרגע נסרוק את הרגעים שלנו לבד עם הסיגריה, המשפט הזה יתבהר מאוד בקלות.
אין ספור סיטואציות שבהם העדפנו להיות איתה מאשר עם אנשים אחרים.
תחושת הקרבה שאנחנו נמצאים איתה מולה היא כל כך חזקה. הידיעה שהיא תמיד שם – בטוב, ברע, בהתרגשות, בגאווה, בבכי, בכעס, בתחושות ההצלחה, ובתסכולים, באכזבות, בשמחות, בעשייה הפרקטית, בהכל! ואין לה שום דרישות. היא רק מבקשת לתת לנו אהבה ותשומת לב.
כן כן… אני שומעת את הציניות… "אהבה ותשומת לב היא כותבת…. על מה היא לעזאזל מדברת!? הסיגריה הזאת זה ה-נזק הכי ענק שקיים! איזו אהבה?!"
ונכון. סיגריה זה דבר שמזיק לגוף שלנו בכל כך הרבה מובנים ומערכות פיזיות. אבל ממתי הידיעה על הנזק גרמה למישהו באמת להיגמל מעישון?
אבל רגע, בואו נעשה סדר בסמנטיקה.
הפסקת עישון וגמילה מעישון הם שני דברים שונים. הפסקת עישון קורת בכל פעם שסיימנו סיגריה. היא ממשיכה עד שאנחנו נדליק את הסיגריה הבאה. ומי שהפסיק לעשן בעבר יודע שהאקט שבו מפסיקים לעשן- הוא פשוט. עושים אותו ברגע. מיליוני אנשים בעולם מפסיקים לעשן ממש עכשיו תוך כדי שהמדריך הזה נכתב.
אדם יכול לקבל החלטה לזרוק את הסיגריה כתוצאה מעניין בריאותי (לדוגמא צינתור שהוא צריך לעבור/שפעת קשה מאוד/ועוד רשימה בלתי נגמרת של מצבים בריאותיים מטרידים) אבל אז העניין הופך להיות קצת יותר מורכב. כי שם מגיעה השאלה אם הוא יודע איך לא לחזור לסיגריה.
אדם יכול לקבל החלטה לזרוק את הסיגריה כתוצאה מעניין בריאותי (לדוגמא צינתור שהוא צריך לעבור/שפעת קשה מאוד/ועוד רשימה בלתי נגמרת של מצבים בריאותיים מטרידים) אבל אז העניין הופך להיות קצת יותר מורכב. כי שם מגיעה השאלה אם הוא יודע איך לא לחזור לסיגריה.
"זה הכל ענין של החלטה. מחליטים שלא לוקחים וזהו!" נכון? כמה בני אדם אומרים את המשפט הזה לעצמם כל יום… אבל אם זה היה כזה פשוט, לא היה שום צורך במדריך הזה או בכל מדריך/ספר אחר. כנראה שיש כאן חלק בפאזל שגורם לכל המהלך הזה להיות קצת יותר מורכב ושאם נבין אותו, נוכל לייצר מתוך האקט של הפסקת העישון את התהליך המלא שנקרא גמילה מעישון.
אז לא. המשמעות של גמילה מעישון זה להבין לעומק איך לא לחזור לסיגריה. והצעד הראשון והכי משמעותי שרב האנשים מדלגים עליו הוא התכנון. אם ניקח לדוגמא טיול שעשינו בחו"ל, התכנון שנדרש לנו בשבילו לפעמים מגיע לחודשים לפני הנסיעה עצמה (תלוי לאן נחליט לנסוע), אז לא באמת הגיוני שאת הגמילה מעישון שלנו נעשה כלאחר יד, בלי להבין, ללמוד, לתכנן, להתכונן, להקדיש מחשבה ולקבל זוויות חשובות שיהיו משמעותיות אין קץ לתחושות שלנו בהמשך. והדבר הראשון שכדאי לעשות כחלק מהתכנון הוא לקבוע את התאריך. בדיוק כמו שסביר שתקבעו תאריך לטיסה. ויתכן שעכשיו עולה קול שאומר "מה עכשיו תאריך?! איזה מלחיץ זה תאריך! בשביל מה?!"
וכן, זה יכול להלחיץ, אבל אם אנחנו רוצים להיות מוכנים לצעד הזה, אז מעבר לעובדה שיש חשיבות עליונה ללמוד על ההתמכרות הפיזית, להכין את השטח, להבין מה התפקיד של הסיגריה אצלי בחיים ועוד ועוד הכנות, ישנה גם ההכנה הרגשית. אז נכון שאולי להפסיק לעשן לא כל כך מעלה אצלנו תחושה של התרגשות וציפייה כרגע, אבל הידיעה שזה עומד לקרות בתאריך X ועם הכנות נכונות ומדויקות, תביא אותנו לרמת מוכנות אחרת, גבוהה יותר, ומהמקום הזה ניתן להגיע לצעד הזה עם האנרגיות שדרושות כדי לעמוד בהשקעה והמאמץ שהוא דורש.
ואם נחזור לדוגמת הטיול, ידוע שכשאנחנו יודעים שאנחנו נוסעים לטיול, בדרך כלל נתרגש יותר מההכנות, ומהציפייה, יותר מאשר מהטיול עצמו. ונכון שאולי להפסיק לעשן לא כל כך מעלה אצלנו תחושה של התרגשות וציפייה כרגע, אבל הידיעה שזה עומד לקרות בתאריך X ועם הכנות נכונות ומדויקות, תביא אותנו לרמת מוכנות אחרת, גבוהה יותר, ומהמקום הזה ניתן להגיע לצעד הזה עם האנרגיות שדרושות כדי לעמוד בהשקעה והמאמץ שהוא דורש.
אז אם דיברנו (ואולי הסכמנו) על העובדה שחשוב לתכנן את הצעד מראש ולהבין אותו לעומק, יש כמה טעויות בסיס שקשורות בין השאר להכנות ו-4 מהם אני אפרט ממש עכשיו –
