להפסיק לעשן ביחד או לחוד?

 

אחד הנושאים הבוערים בגמילה מעישון הוא הזוגיות. הדילמה שקיימת מתבססת על העובדה שאצל רב הזוגות, רק אחד רוצה להפסיק והשני/ה ממש לא בעניין. ואחד הדברים שקורים בסיטואציה הזאת היא ניסיון של אותו צד שרוצה להפסיק לעשן, לעשות מניפולציה כלשהי על הצד השני שיצטרף אליו. זה קורה בגלל שתי סיבות עיקריות-

  1. רצון אמיתי לדאוג לאדם שאנחנו אוהבים וחיים איתו, והרצון להועיל לו מתוך המחשבה שזה לא בריא
  2. הגמילה מעישון תהיה קשה הרבה יותר אם יהיה עוד מישהו שמעשן בבית שבו אני גר/ה

אז בואו נבין את זה רגע טוב? הרי הסיבה הראשונה ברורה, ורלוונטית. אבל אם רק לרגע תשימו את עצמכם במקום אותו אדם שלא מעוניין להפסיק לעשן ופתאום באים אליו ושמים לו תנאים/מציעים לו בלי סוף לעשות פעולה שהוא לא בשל אליה,הרי ברור שאין בזה טעם, וחבל על האנרגיות והתסכול של שני הצדדים. תמיד אפשרי לבדוק, לשאול ולהציע, ושם להניח ולתת לאדם השני להחליט באופן חופשי האם הוא מצטרף לצעד או לא.

הסיבה השנייה היא מיתוס. כי למרות שזה נשמע מאוד הגיוני ש"אם אני רוצה להפסיק לעשן אז עדיף להיות בסביבה שלא מעשנת", בסופו של דבר, אין באמת אפשרות להעלים את הסיגריות מהעולם (אני טוענת שזה כאן כדי להשאר לעוד הרבההה זמן), אבל מעבר לזה, גמילה מעישון הוא תהליך שדורש להיכנס פנימה לתוך עצמנו ולעשות שינוי מבפנים, וכשזה קורה, שום דבר חיצוני כבר לא מזיז לנו. הדוגמא המהלכת לכך היא אדם יקר שעבר אצלי תהליך גמילה תוך כדי שהוא עובד באחת מחברות הטבק הגדולות שקיימות בעולם, ועד היום כבר 15 שנה הוא לא מעשן, ועדיין עובד באותו מקום עבודה, שבו הסיגריות רצות ללא הרף וללא הגבלה, אבל התהליך שהוא עבר היה כל כך משמעותי שזה פשוט לא עניין מבחינתו.

ונניח שחשבתם והחלטתם ששניכם רוצים להפסיק לעשן, האם כדאי להפסיק באותו זמן או שקודם אחד יפסיק ואז השנייה (או להפך)?וזאת שאלה טובה. אפילו מעולה! באופן אוטומטי אני מניחה שהתשובה שעולה לכם כרגע זה "ברור שביחד!" אבל רגע לפני שזה קורה אני מבקשת להציג מציאות קצת שונה מהשטח האמיתי.

הרבה זוגות שמגיעים אלי לתהליכים משותפים חווים סוג של משבר כי התהליך הזה צריך להיות מבוסס על מוטיבציה גבוהה מספיק, ואין שום סיכוי ששני בני אדם, אוהבים ככל שיהיו, יחוו אותה רמת מוטיבציה כלפי התהליך הכי משמעותי ומאתגר שקיים כמו גמילה מעישון. ואז מה יכול לקרות הוא שאחד מבני הזוג שחווה מוטיבציה גבוהה יותר יעלה איתו את הצד השני, אבל באותה מידה מה שעלול לקרות הוא שהצד עם המוטיבציה הנמוכה יגרור למטה את הצד השני.

אז מה הפתרון? תקשורת פתוחה ותיאום ציפיות. תקבעו לכם זמן שיהיה מיועד לנושא במיוחד, אני ממליצה לעשות את זה בסטינג שיהיה מזמין ונוח לשניכם. אפשרי כמובן לנצל את זה כסיבה לדייט 🙂 ובשיחה הזאת אני ממליצה שיעלו הנושאים הבאים –

  1. מה אתם מצפים שיקרה בגמילה מעישון הנוכחית, לדוגמא, אם הייתה הפסקת עישון בעבר ניתן להבין וללמוד ממנה יחד לקראת הפעם הנוכחית.
  2. מה אתם מבקשים מהצד השני שיעשה שיהיה הכי תומך בכם.
  3. בדיקה לעומק את רמת המוכנות והבשלות של כל אחד מכם לצעד.

דרך אפקטיבית להבין את רמת הבשלות היא לשאול באופן הכי פשוט עד כמה בין 0-10 כל אחד מכם מוכן לעבור את כל מה שהתהליך הזה מזמין איתו. אם הפער הוא גדול באופן יחסי – אתם יכולים לגשת לתהליך ביחד תוך ידיעה ברורה שיתכן שזה שה"ניקוד" שלו/ה נמוך יותר – יזדקקו ליותר תמיכה מהצד השני. אם הפער ביניכם קטן אז כל מה שנותר הוא להבין יחד באיזו דרך יהיה לכם נכון לעשות את הגמילה מעישון.

נקודה חשובה נוספת היא שאנחנו בני אדם ששונים במהות (מפתיע נכון? 🙂 ולכל אחד יש דרך ייחודית להסתכל על החיים ולעשות שינויים. תהיו פתוחים לעובדה שיתכן שלאחד מכם יהיה נכון לגשת ולקבל עזרה בגישה אחת והשני דווקא יתחבר לגישה אחרת, וזה בסדר לחלוטין, זה פשוט אנושי. ולסיכום כדאי להבין שהדבר הכי חשוב כמו תמיד הוא לשמור על כנות ועל התקשורת פתוחה ומקרבת, כדי שכל צד ידע בכל רגע שבחירה שלו היא לגיטימית, ומתקבלת באהבה.

אני מאחלת לכם המשך זוגיות טובה ובהצלחה,

עדי דיין

מוזמנים לקרוא עוד על כמה עישון זה בכלל *לא* הרגל מגונה!

לדף המקצועי בפייסבוק אפשר ללחוץ בקלות כאן

כתוב/כתבי תגובה