הדבר הכי חמור וקשוח שאיתו מתמודדים אנשים שמעשנים,
זאת הביקורת והשיפוטיות מצד אנשים שהפסיקו לעשן
וחושבים שבזכות העובדה שהם עשו את הצעד הזה יש להם נקודות זכות יתרות.
אני אדגיש ואגיד שלהפסיק לעשן זה הצעד הכי מטורף ואמיץ שאדם מעשן יעשה לעצמו.
מי שמכירים אותי, יודעים שזה משפט שאני אומרת ברמה היומיומית. (ליטרלי כל יום).
אני יודעת מה נדרש כדי לעבור את גדר התיל (ככה היא מרגישה)
של הרגע שבו מפסיקים לעשן (או כל צעד שקשור בהתמכרות רגשית).
זאת גדר שניצבת כמו חומת ברזל
וזה מרגיש שאי אפשר לעבור אותה.
שהיא בחיים לא תזוז או תתרכך!
החומה הזאת שעשויה מהפחד העצום להפרד מהחברה הכי הכי טובה שלנו,
גורמת לחנק (ממשי לפעמים) ולתחושת "אין מצב שאני עושה את זה".
אני יודעת איזה מסלול כומתה עובר אדם שרוצה להפסיק לעשן. מסלול שבסופו, במידה והצעד הזה צלח,
הוא מרגיש שהוא הגיע לאוורסט! ובצדק!!
אממ…. ואז מתחילה הדרך האמיתית.
הדרך המפותלת, המרתקת, המטורפת עוד יותר,
המסלול שהרב המוחלט לא מכירים.
איך המסלול הזה יסתיים? שאלה טובה.
1. הוא יכול להמשך לתמיד
2. הוא יכול להפסק. או במילים אחרות – אותו אדם יחזור לעשן.
כדי להגיע לתוצאה הראשונה, כלומר גמילה מעישון לתמיד
זה שהפסיק לעשן, יצטרך ללמוד לעומק את מהות ההתמכרות הרגשית.
צמד המילים שאני "שרה" אותו = מבלבלת עליו את השכל כבר 20 שנה.
אותה התמכרות שגורמת להתהליך הזה להיות הדבר המרתק ביותר אבר!
אותו רובד שאני חוקרת ונפעמת מלגלות עוד ועוד חלקים ממנו ככל שאני מתקדמת בעשיה המקצועית שלי.
אותה התמכרות רגשית שבה קיים הכל!
והנה הפאנץ' ליין. מוכנים?
מי שמעשנים, תדליקו סיגריה. זה יהיה קל יותר להכיל.
(כן. אני מודעת שלכך שזה נשמע סתירה. לנשום. אין פה כזאת).
1. אדם שלא יכיר בעצם קיומה של ההתמכרות הרגשית יחזור לעשן.
2. אדם שלא ידע מה לעשות כשההתמכרות הרגשית מופעלת = כשחשק לעשן עולה ומציף, יחזור לעשן.
3. אדם שלא יסכים לעבור דרך הרובד הרגשי, יחזור לעשן.
4. אדם שיכנס לאופוריה ויפתח מחשבה שעצם העובדה שהוא הפסיק לעשן פוטרת אותו בעתיד מבאמפרים, יחזור לעשן.
5. אדם שהפסיק לעשן ומפתח שיפוטיות כלפי אחרים שעדיין מעשנים, נמצא על הסף של סעיף 4.
אני רואה את זה כל יום. כ-ל יום.
כל מי שכאן ועברו איתי את התהליך המלא, יודעים.
החלק החשוב ביותר בעבודה שלי
נמצא בצומת שבין הרגע שבו אדם הפסיק לעשן ועד שהוא פיתח אופוריה.
שם נמצאת העבודה אמיתית שלי ביחד איתו.
שם אנחנו לומדים יחד איך לעוף על הצורה שלו
(כי אלוהים!! הוא הפסיק לעשן וצלח את חומת הברזל!!)
ובמקביל לשמור על תעופה נמוכה מספיק כדי להוריד את הרגל על הקרקע.
להתרחק מאותה אופוריה, שממנה חוזרים עם סיגריה.
ולאשה שבזכותה הבלוג הזה נכתב,
אשה אמיצה שהפסיקה לעשן לפני חודשיים
וזיהתה בכנות רדיקלית ומעוררת השראה
שהיא שיפוטיות כלפי אנשים אחרים שלא עשו את הצעד הזה עדיין,
אני שולחת לך חיבוק עצום. עצום!
את מלכת עולם. אני יודעת מה עברת כדי להגיע לנקודה הזאת.
ועכשיו, הגיע הרגע להסתכל פנימה
ולראות שהשיפוטיות היא עוד סוג של התמכרות רגשית.
ואני מאחלת לך להמשיך ולעשות לעצמך את הטוב שכבר התחלת.
ובאופן הכי הכי אגואיסטי, להתרחק מאותה שיפוטיות כדי לשמור על ההישג שלך.
וימשך שבוע שלם בקבוצת פייסבוק סגורה
אלמד את ה-כלי הכי חשוב כדי שכשתחליטו להפסיק לעשן, תוכלו לממש אותו.
7 ימים, בכל בוקר יעלה סרטון אחד קצר עם משמימה יומית
ואני שם, לתת את הפידבק והתמיכה.
התוכן והקבוצה נשארים פתוחים למשך שבוע שלם.
מאחלת לכם בריאות ורווחה!
עדי דיין